ברנינגוומן

גלי הפכה לגל-רדיו בפעם הראשונה בקופנגן, באשרם של אושו, בלי אייווסקה ובלי נשר מדריך.

מוקטה-אננדה, ההודי עם בגדי-הפשתן הלבנים והשיער הגולש, לימד אותה אסאנה ששולחת פראנה מהמאניפורה ישר לצ׳אקרת הכתר. את האסאנה הזו הוא לא לימד את כל התלמידות שלו; כשהאנרגיה הדחוסה של רצפת האגן מתועלת לסאהסררה בקדקוד הראש, מתרחש חיבור בין עליונים ותחתונים, שעלול להיות מסוכן לנשמה הבלתי-מיומנת.

גלי הגדילה לעשות; היא מיקדה את כל הצ׳י בעין השלישית, עד שגוש כדורי הצטבר לה במצח, המוח שלה הפך לכפתור שמפעיל את הגוף והיא הרגישה איך הנשמה שלה לוחצת עליו מתוך בלוטת האצטרובל, אחר-כך היא זרקה את הכדור לצ׳אקרת הכתר וחזרה לצ׳אקרת הבסיס, התדר התכייל עם אדמת הקוורץ של האי, היא המשיכה את התנועה המעגלית, מהר יותר ומהר יותר, מלמעלה למטה וחוזר חלילה עד שהגוף התמוסס כליל, נותרו רק שתי נקודות סינגולריות בקדקוד הראש ובסוליות כף הרגל.

מבחינה מדעית, כל התאים בגופה הומרו באנרגיה, בהתאם לנוסחה היסודית של תורת היחסות הכללית, פראנה במהותה נעה במהירות האור. גם מבחינה קוונטית, ברגע שלא היה אף עד להיותה של גלי, אפילו לא היא עצמה, היא הייתה יכולה להתקיים גם כגל וגם כחלקיק בעת ובעונה אחת. בכך למעשה, בלי לדעת, פתרה גלי את הסוגיה המורכבת ביותר בתולדות הפיזיקה המודרנית, גילמה את התיאוריה של הכל, איחדה בין שתי התורות, והולידה את הדטרמיניזם האקראי או האקראיות הדטרמיניסטית.

הגל הקוונטי נע ברחבי הבקתה האקזוטית, הוחזר מקיר לקיר בזוויות משתנות, עד שיצא דרך החלון והתפזר ברחבי הג׳ונגל הטרופי, מתמזג עם עץ מנגו, צולל לתוך שורשיו, ועולה דרך עורקיו של עץ אחר עד לקצה העלה. התדר המאוחד של גלי והעץ היה כפול ומכופל, משם היא שוגרה לתוך מפל עד שעלתה בזווית ישרה אל השמיים, הירח המלא קלט את התנודה ופלט אותה לכיוון ונוס, משם למרקורי וחזרה לקופנגן. כשגלי חזרה להיות גוף, השחר כבר עלה.

עוד רעיונות

קיצור תולדות הכינים

אלוהים נכנס לבידוד. הוא נדבק בהרצאה של יובל נח הררי על כינים פרה-היסטוריות, למרות שהיה מחוסן (ההומו-סאפיינס, כך מסתבר, פלה מצאצאיו את אותן הכינים כמו הכינים בימינו אנו.) בכל אופן,

לקריאה >>

חרא

מה הייתם עושים, לו הייתם קמים בבוקר ומגלים שהעולם הפך לגוש אחד גדול של חרא? אתם מתעוררים במיטה שעשויה מחרא. מצחצחים שיניים עם חרא, שותים חרא חם. יוצאים לרחוב דרך

לקריאה >>

הפוך

תום פקחה את העיניים, וכמעט הקיאה. היא הייתה הפוכה. היא הביטה מטה אל החדר שלה – המיטה, השידה, מר מתוקי, הפוסטר של הלווייתן – הכל היה במקומו. רק היא, שהייתה

לקריאה >>