תמיר יצא להפגין נגד עצמו.
בדרך-כלל, חלוקת התפקידים בהפגנה מאוד ברורה.
יש מפגין, יש את מושא ההפגנה, והם שונים.
ראית פעם ממשלה שקוראת להחליף את הממשלה?
חרדי שחוסם כבישים עד שיגייסו אותו?
שמעת פעם על קוטג׳ שדורש שיורידו לו את המחיר?
למען האמת, זה לא כל-כך משנה נגד מה מפגינים.
הכי משנה זה שיש מפגין, יש את מושא ההפגנה, והם שונים.
והמפגין, שיבחר לו מושא הפגנה כאוות נפשו.
מצידנו הוא יכול לעשות אן-דן-דינו בין קצבת הנכים לבין חיסונים.
העיקר שהשלט שיניף יהיה עם קופירייטינג שנון ומתריס בתוספת קמצוץ של יוהרה – והוא את זכות היסוד הדמוקרטית שלו מימש.
עכשיו – בן-אדם לא קם סתם ככה בבוקר פתאום ומחליט להפגין נגד עצמו.