- החזון
מהו שלום?
שלום אינו הסכם משפטי, עליו חתומים שני יחידים, בשמם של מיליונים. יתרה מכך – שלום איננו היעדר המלחמה. שלום הינו שותפות עמוקה, מצב תודעה שחולקים בני-אדם זה עם זה.
באופן דומה, הסכסוך הישראלי-פלסטיני איננו ״סכסוך בין ממשלות״. ממשלה הינה בסך-הכל תמונת מראה של מצב התודעה של העם, בנקודה מסוימת בזמן. הסכסוך השורר באזורנו חי ופועם בתודעתם של כ-13 מיליון בני-אדם, באופן כזה או אחר.
לפיכך, פתרון הסכסוך דורש עבודת עומק בין כלל תושבי האזור. בד בבד, על-מנת להביא לשינוי תודעתי מרחיק-לכת, אין צורך בנבירה רגשית או אינטלקטואלית בנוגע לסכסוך – די להפגיש בין הילדים.
יוזמת ״כיתות אחיות״ מציעה לצוות לכל כיתה יהודית כיתה ערבית/פלסטינית, החל מכיתה א׳, ולאורך תהליך הנמשך עד סיום התיכון. הכיתות האחיות יעברו מספר פעילויות משותפות בשנה. לאחר דור אחד, לא ייוותר אדם אחד שהינו תושב האזור וה״אחר״ נותר זר מוחלט עבורו.
עצם התרחשותו של מפגש שכזה יחולל את השינוי התודעתי הנדרש. לשינוי תודעתי שכזה ישנן השפעות בטחוניות, כלכליות וחברתיות מרחיקות-לכת, ועל-כן הינו בעל עדיפות מבחינת תכנית הלימודים והתקציב.
לכל אתגר לוגיסטי ניתן למצוא פתרון, כל עוד זוכרים את המטרה העומדת לנגד עינינו – להפגיש בין הילדים.
- כמה נקודות חשובות
- כל איש ואשת חינוך בישראל יעברו הכשרה בנוגע לפעילויות במסגרת היוזמה. יש לבטוח ביצירתיותם ומסוגלותם של אנשי ונשות החינוך לפתח תכנים מוצלחים וליצור מצע פורה עבור המפגשים. הפעילויות עשויות לכלול תוכן בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני, אך גם להתמקד בפעילויות טבע, אמנות וכיוב׳.
- כל אתגר לוגיסטי יטופל לגופו. קשיים של מעברי גבול ייפתרו באמצעות מפגשים מקוונים. בעיות תקציב יטופלו באמצעות תעדוף חדש וחסכון בהוצאות הפעילות. פערי שפה יגושרו על-ידי הצוות ועל-ידי אנשי מקצוע מתאימים.
- הצוות יעודד את התלמידים והתלמידות לשמור על קשר במהלך השנה, מעבר לשעות הפעילויות היעודיות, באמצעות משימות שוטפות מגוונות.
- התנעה עצמאית
יצוין כי היוזמה אינה תלויה באישור משרד החינוך או במימונו. ניתן להתחיל ברגע זה ממש, לפנות לבתי-ספר שונים ברחבי הארץ ולהציע להם לאמץ את היוזמה. בתי-הספר יקצו תקציב לתכנית ויחלו בפיתוח תכנים. מארגני היוזמה יתמכו ביצירת הקשרים בין בתי-הספר ויכינו את התשתית הארגונית.
- סיכום
מי שמתכנן לשנה אחת – שיזרע אורז.
מי שמתכנן לעשר שנים – שינטע עצי פרי.
מי שמתכנן למאה שנה – שיעסוק בחינוכו של אדם.