רועי אהרון

ברנינג וומן

גלי הפכה לגל-רדיו בפעם הראשונה בקופנגן, באשרם של אושו, בלי אייווסקה ובלי נשר מדריך.

מוקטה-אננדה, ההודי עם בגדי-הפשתן הלבנים והשיער הגולש, לימד אותה אסאנה ששולחת פראנה מהמאניפורה ישר לצ׳אקרת הכתר. את האסאנה הזו הוא לא לימד את כל התלמידות שלו; כשהאנרגיה הדחוסה של רצפת האגן מתועלת לסאהסררה בקדקוד הראש, מתרחש חיבור בין עליונים ותחתונים, שעלול להיות מסוכן לנשמה הבלתי-מיומנת.

גלי הגדילה לעשות; היא מיקדה את כל הצ׳י בעין השלישית, עד שגוש כדורי הצטבר לה במצח, המוח שלה הפך לכפתור שמפעיל את הגוף והיא הרגישה איך הנשמה שלה לוחצת עליו מתוך בלוטת האצטרובל, אחר-כך היא זרקה את הכדור לצ׳אקרת הכתר וחזרה לצ׳אקרת הבסיס, התדר התכייל עם אדמת הקוורץ של האי, היא המשיכה את התנועה המעגלית, מהר יותר ומהר יותר, מלמעלה למטה וחוזר חלילה עד שהגוף התמוסס כליל, נותרו רק שתי נקודות סינגולריות בקדקוד הראש ובסוליות כף הרגל.

מבחינה מדעית, כל התאים בגופה הומרו באנרגיה, בהתאם לנוסחה היסודית של תורת היחסות הכללית, פראנה במהותה נעה במהירות האור. גם מבחינה קוונטית, ברגע שלא היה אף עד להיותה של גלי, אפילו לא היא עצמה, היא הייתה יכולה להתקיים גם כגל וגם כחלקיק בעת ובעונה אחת. בכך למעשה, בלי לדעת, פתרה גלי את הסוגיה המורכבת ביותר בתולדות הפיזיקה המודרנית, גילמה את התיאוריה של הכל, איחדה בין שתי התורות, והולידה את הדטרמיניזם האקראי או האקראיות הדטרמיניסטית.

הגל הקוונטי נע ברחבי הבקתה האקזוטית, הוחזר מקיר לקיר בזוויות משתנות, עד שיצא דרך החלון והתפזר ברחבי הג׳ונגל הטרופי, מתמזג עם עץ מנגו, צולל לתוך שורשיו, ועולה דרך עורקיו של עץ אחר עד לקצה העלה. התדר המאוחד של גלי והעץ היה כפול ומכופל, משם היא שוגרה לתוך מפל עד שעלתה בזווית ישרה אל השמיים, הירח המלא קלט את התנודה ופלט אותה לכיוון ונוס, משם למרקורי וחזרה לקופנגן. כשגלי חזרה להיות גוף, השחר כבר עלה.

מוקטה-אננדה הגיע לקראת שעת הצהריים – גלי כבר הספיקה לשנות את שמה לגלי-גל. הם עשו אהבה טנטרית, תחילה התמקדו בסוודיסטנה ואז בפרח הלוטוס בעל שנים-עשר עלי הכותרת של צ׳אקרת הלב. כשמתאפקים עם הפורקן של הדגדגן ומתרכזים בצוואר הרחם, השיווה והשאקטי הופכים אחד, הקונדליני עולה באורגזמה אקסטטית מתומנת דרך עמוד השדרה לאג׳נה ומבינים הכל.

כשסיימו, מוקטה-אננדה שאל את גלי-גל אם פגשה את המאסטר בזמן הרטיטות. גלי-גל הנבוכה השיבה שעוד לא. תמשיכי לתרגל, אמר מוקטה-אננדה, במוקדם או במאוחר כולן פוגשות את המאסטר.

הם הלכו יחפים על החוף עד ל׳בודהה-בונגלו׳, והזמינו שייק סופר-פוד ירוק עם זרעי צ׳יה ופשתן. השייק הגיע עם קש מפלסטיק; גלי-גל תיעבה קשים מפלסטיק. זה כאב לה בעצמות, לראות איך בני-האדם האגואיסטים מתייחסים לפאצ׳ה מאמא, מקור כל יש. היא מיד נכנסה לפייסבוק ופרסמה פוסט זועם בקבוצת ׳קופנגן קונצ׳ס קומיוניטי׳, על כך שזו מחובתנו ואחריותנו כמי שעושים עבודה פנימית לעורר מודעות אקולוגית אצל התאילנדים.

קה פון קה, אמרה גלי-גל למוכר, כי היה לה חשוב ללמוד את שפת המקומיים. היא הציעה לשלם חמישה באט יותר עבור השייק, על-מנת לממן שטיפת כלים במקום פלסטיק, אבל הילד התאילנדי לא הבין אנגלית מספיק טוב.

מוקטה-אננדה הלך לטקס קקאו, וגלי-גל חזרה לבקתה שלה וניגשה למדף הספרים. היא התלבטה בין ביקורת מתונה על הכלכלה הניאו-ליברלית, מדריך לזימון שפע מהיקום בשישה שלבים, או גיטרה למתחילים; היא לומדת כבר ארבע שנים ויודעת רק אקורד אחד. בסוף היא הלכה על נטפליקס.

הפוסט שלה כבר צבר שבעים ושישה לייקים, ושמונה תגובות של לבבות וכפיים. המשוב האוהד הזכיר לה שיש לה תפקיד חשוב עולם הזה, היא סגרה את הנטפליקס והתיישבה לעשות מדיטציה. מוקטה-אננדה אמר שבלי תרגול היא לעולם לא תפגוש את המאסטר.

עוד הפראנה מתגבשת לכדי קריסטל וגלי-גל שומעת צליל של שיחת פייסטיים נכנסת. על המסך יש תמונה של אמא. אמא לא כל-כך הבינה על מה גלי מדברת, אבל בכל-זאת שמחה לשמוע את קולה.

זה כמו גלי-רדיו, גלי אמרה.

ברדיו יש חדשות, שירים, ופרסומות, חשבה אמא, לפעמים גם שם אנשים מקשקשים על שטויות, אבל העיקר שהבת שלה בריאה ושלמה.

אבא עדיין שולח לך כסף, שולח, מה שלומו, הוא עם הזנזונת שלו בטוסקנה, מחפש עוד נכס להשקעה, אל תדברי ככה על אבא שלך, את צודקת, גלי-גל אמרה ושלחה לו מטא וחמלה, כולנו נשמות של אור בעולם הזה, אז תסבירי לי, שאלה אמא, אתם יותר רוחניים שם או מה, גלי-גל מיהרה להשיב, אמא, אין דבר כזה יותר רוחני ופחות רוחני, זה פשוט אנשים שבחרו להיות יותר מודעים, כל אחד יכול לעשות את זה, כולנו נשמות של אור בעולם הזה.

השיחה הסתיימה, גלי-גל לא הרגישה שהיא יכולה לתרגל עכשיו, אז היא הלכה למעגל שירה מקודשת ב׳אונלי-לאב בונגלו׳, ואחר-כך אורגיה.

גלי-גל הפכה לגל-רדיו בפעם השנייה בברנינג מן, בלי אל-אס-די ובלי נעליים. היא עשתה רק אקסטזי והייתה יחפה.

כבר שנתיים שהיא מנסה לפגוש את המאסטר, בבאלי, בגואה, ברישיקש, בקאריביים, בקנריים, במלדיביים, ללא הצלחה.

הקמפ שלה הרים מיצג על-קולי של חדי-קרן מוכלאים עם פיות שיניים שעשויים מקריסטלים שנמשו ממרכז כדור-הארץ ומרחפים באוויר על-גבי דרקון סיני עתיק מעץ זית שיורק נצנצים. המיצג מייצג, גלי הסבירה לכתב החדשות, את הקהילה, הנתינה, וכמובן החופש המוחלט שהם ערכי-יסוד מנחים בליבם של כל ברנר וברנרית.

ספרי לנו בשתי מילים על הברנינג מן למי שלא מכיר, ביקש הכתב.

כאן בברנינג-מן אתה יכול להיות מי שאתה רוצה ומה שאתה רוצה, השיבה גלי-גל בגאווה. רוצה להיות רוחני? תהיה רוחני. רוצה להיות אקטיביסט אקולוגי? תהיה אקטיביסט אקולוגי. רוצה להיות אמא פאקינג תרזה? שם בפינה יש קמפ שמסמיך לכמורה.

מדהים, מדהים, אני עף פה, אמר הכתב, ומה את עושה למחייתך, אם מותר לשאול?

למחייתי אני פשוט חיה, למה צריך את כל ההגדרות האלה, גלי-גל אמרה ושנינותה הפתיעה אפילו את עצמה.

הכתב עבר לטילדי, ברנרית אחרת מהקמפ.

את גם פשוט חיה?

הלוואי שהיה לטילדי זמן לעזור לזולת גם בחיי היום-יום, העולם כולו היה יוצא נשכר ממיצגים של חדי-קרן פיות שיניים מקריסטלים מרחפים על גבי דרקון עץ יורק נצנצים, אבל מה לעשות, הקרוון הממוזג לא ימזג את עצמו, גם לא הדירה ברוטשילד, וטילדי היא אנאליסטית בקרן הון סיכון ביום, קריסטל מקודש בלילה. ככה זה בחיים, הסוד טמון באיזון.

הכתב המשיך לראיין את כל חברי קמפ הדרקונים-פיות: צבע בן-לביא, חבר אגודת המשיחים המסיחים, סיפר על הטריפ הקבלי בו נגלו לו סודות הא״ב העברי, בעקבותיו הקים את מקהלת הזולת, בה כל הזולתים מביטים בעיניים עורגות על הזולת הראשי; פראנה-אננדה (חמוטל אלמוזלינו לשעבר) סיפרה על התקשור עם הישות הרוחנית הנעלה זרובבל, ועל החיסון המקודש שנטלה מבחירה חופשית מוחלטת, על-מנת להמשיך ולהפיץ אור ואהבה ברחבי הגלובוס; ומוקטה-אננדה, ההודי שהתגייר וחזר בתשובה, אמר שיהודי הוא מי שנבחר להוביל את מחנה האנושות, וסיפר על הרגעים בהם הוא מרגיש אחד עם הבורא.

לגלי-גל נמאס מהריאיון הטרחני, והיא הלכה לטקס שמאניזם וטנטרה מקודשת. הכתבים האלה לא יודעים על מה הם מדברים, היא חשבה בזמן שישבה במדיטציה וצללה עמוק לתוך התהומות של עצמה, ביודעה שרק מהתחתית החשוכה ביותר זורח האור האמתי.

היא עלתה לתדר גבוה ושידרה לכל המדבר, לינגם של ברנר אחר נכנס אליה לצוואר הרחם של היוני והיא רעדה בכל כדור-הארץ, במצב צבירה כזה יש חיבור אנרגטי ישיר לכל תשעה מיליארד הלבבות האנושיים, אפשר לרפא הרבה יותר במישור האסטראלי מאשר בפיזי, בכל פעם שגלי-גל חוותה אורגזמה אקסטטית מתומנת, ילד רעב באפריקה קיבל ארוחה חמה, בכל פעם שהיא התגברה על אשמה מהילדות, אם חסרת-בית בפיליפינים מצאה קורת גג.

היא ראתה את האור מתקרב, ורטטה לעברו, המאסטר נמצא שם, אורך הגל התקצר, התדר עלה, הנה היא מגיעה, סוף-סוף היא תדע למה, עוד קצת אהבה, עוד קצת חמלה, ברגע האחרון הכריזו שהפסטיבל נגמר.

מאוכזבת אך מעודדת, גלי-גל הצטרפה לקמפ האקולוגי. הם החזיקו ידיים, עמדו בשורה באורך שני קילומטר, ואספו את כל הפסולת מאדמת המדבר הקדושה, עד אחרון הנצנצים. אחר שמו בשקית זבל שחורה, זרקו למכולה, ופיטר-פן וטינקרבל באו עם משאית, ולקחו הכל לארץ לעולם-לא.

שנה לאחר מכן, במאווי, הוואי, גלי פגשה את המאסטר. זה קרה ברגע שקט, בהליכה על חוף-הים בשקיעה, אחרי שהיא כבר חזרה להיות גלי, והרהרה בגלגל החיים, על שנים בהן חיפשה ולא מצאה את שאהבה נפשה.

הגלים התנפצו אל הצוקים הכבירים, הרוח החמה פרעה את שיערה, וברגע שהחמה האדומה נשקה לקו האופק, גלי הפכה שוב לגל-רדיו, ככה פתאום. היא רטטה בתוך החול הרך, נעה בין גרגר לגרגר, עד שהגיע גל גדול וסחף אותה אל תוך האוקיינוס. שם, עם משרעת כמעט אפסית, המאסטר רטט בתדר איטי.

מה את מחפשת, ילדה, הוא שאל, אמת, אני מחפשת אמת. את בטוחה, הוא שאל, וגלי אמרה שכן, למרות שידעה שלא, כי לדעתי את לא מחפשת אמת אלא אושר, ואלו שני דברים שונים. ומה בכך אם אני מחפשת אושר, אם כך הייתי אומר לך שהאדם נולד עם כלי-קיבול משונה ביד, רק כשמוזגים ממנו הוא מתמלא, אך נדמה לי שמימרה זו לא תניח את דעתך, את יודעת שזה לא כל-כך פשוט, נכון, אני יודעת, ובכן מה זה, מה הוא הדבר אותו את מחפשת, אהבה, רטטה גלי, המאסטר לא זע, חופש, רטטה גלי, המאסטר לא זע, אם כך מה כן, עונג, רטט המאסטר, עונג היא האמת הגבוהה ביותר של החיים, כל השאר הוא ניסיון שמועד לכישלון של האדם להתכחש לטבעו, עכשיו בואי ילדה, בואי שבי כאן, כלי קיבול יפה שכמותך, בואי ואראה לך עונג מהו.

גלי התמזגה עם הגל של המאסטר החכם, ורטטה באיטיות, בכבדות, באריכות. כשחזרה לגוף היא הרגישה שחוץ מעור אין לה אף איבר. היא עלתה על מטוס הביתה, סגרה את חשבון הבנק שאביה פתח, והלכה לעבוד במעון לנשים מוכות. הכלי שלה החל אט-אט להתמלא.

זה לא מספיק לכתוב על עולם חדש. צריך לחיות אותו.

בהתאם לעקרונות של שילוש חברתי וכלכלה מבוססת-רצון, החלטתי להציע את כל העשייה שלי על הכדור הזה ללא תמורה, כדי לא למנוע מאף אדם גישה אליה.

נהנית מהקריאה? אפשר לקרוא עוד על המודל ממש כאן

עוד רעיונות

ברצלונה

גיל ארבעים הוא גיל טוב להשלים עם העובדה שכנראה לא תמצאי אהבה. מצד שני, לעולם אין לדעת כיצד ירקות מסוימים עשויים להשפיע על מהלך הגורל. לפני שעה בערך, אנג׳לה נתקעה

לקריאה >>

דוד וגוליית

דוד הוא הילד החדש בגן. הוריו העבירו אותו אחרי שבגן הקודם, כל הילדים נטפלו אליו. וגם בגן הקודם-קודם. וגם בגן הקודם-קודם-קודם. למה תמיד נטפלו דווקא אליו? דוד כנראה מעולם לא

לקריאה >>

קוקוריקו

קניתי תרנגול. זה כבר כמה חודשים שאני מנסה להיגמל, ללא הועיל. התסמינים לא מותירים מקום לספק: הידרדרות כושר הראייה, הקמטים בצידי העין, שינוי קיצוני במצבי הרוח. אני מוכן לסבול את

לקריאה >>