בצלו של הבית, בחמתה של גדת הנהר עם הסירות, בצלו של יער עלי הערבה, בצלה של התאנה – שם נולד סידהארתא.
הוריו הגאים של יורש-העצר, המלך סודהודנה ומאיה מלכתו (העטופה סארי ארגמן), הניחוהו בעריסה רקומה משי וזהב. הביט האב בזה הקטן, שגדול יהיה. מצביא דגול כמותו, וכמו אביו לפניו, ואביו לפניו.
אך אבוי, טרם הלידה, פקדו את המלכה בלהות. בחלומה נגלה פיל לבן והוא ממאן להכניע את לוכדיו. פירשו פותרי-החלומות: לא מצביא דגול כי אם מורה רוחני כביר נושאת את בקרבך.
חרה-אפו של המלך, והוא זימן את היועצים. היועצים ייעצו, להגביר הנאה בילוד ולהמעיט כאב, לפי אותו עיקרון שאין עליו עוררין; בתוך יצוע המחסור, ובתוכו בלבד, נעור החיפוש הרוחני, לעולם לא בצל השובע.
נמשה מן הרחם וכבר הוא בוכה, כבר סובל. המלך סודהודנה הזליף טיפה אחת של יין על אגודלו ומשח את לשון העולל. הלה שקע בתרדמה, וחיוך חלומי על פניו.
במשך שבוע ימים, כמעט ופוצח סידהארתא בבכי, ויין מגיר על שפתיו. מאיה המלכה, מאיה האם, מחתה על עצת היועצים ועל דרכי המלך, אם כי הייתה חסרה את המילים לבטא תרעומתה. שבוע ימים הם התנצחו.
מגורשת! ציווה המלך, ומאיה נעלמה כלא הייתה, משל לא בראה את יורש-העצר במשך תשעה ירחים שהם נצח, משל מעולם לא התקיימה בעצמה, והייתה לאשליה. תחתיה, נשא סודהודנה את…
הסיפור ממשיך בספר המלא. אפשר לרכוש אותו, או לבקש עותק מוזל או חינמי. מחילה על הטריק השיווקי.
