עליי

המיליארדר התורן

התחלתי כילד פלא של מספרים. בכיתה ב׳ רצו להעביר אותי לכיתת מחוננים, וסירבתי – רציתי להישאר עם החברים שלי ולהיות ילד רגיל. כבר אז לא הסתדרתי עם מערכות והיררכיה, לפחות לא בצורתן הפופולרית.

ההורים שלי משכו לכיוונים שונים. אמא שלי, עורכת דין שעברה תהליך רוחני, אמרה לי שאני לא חייב לשאוף למצוינות ולכסף. אבא שלי היה ארצי ומכוון מטרה, איש של עסקים, שעבר משברים כלכליים שהשפיעו עליו – וגם עליי. אני, כמובן, הלכתי בדרכו – לפחות בהתחלה.

בתיכון הייתי עסוק בללכת מכות בשכונה, בלתכנן יוזמות עסקיות שיעשו את המכה, ובלהיות מאוהב. שברון הלב כאב יותר מבוקס בפנים, אבל תמיד היו הרבה צחוקים. במקביל עשיתי תואר במתמטיקה עוד בתיכון, וחשבתי שהכישרון הזה נועד בשביל דבר אחד: להיות המיליארדר התורן ולעשות אקזיט כמה שיותר מהר. לשמחתי, העולם חשב אחרת 🙂

בצבא שירתתי בחיל המודיעין, ולא נלחמתי באף אחד חוץ מאשר במערכת עצמה. זה היה בזבוז של אנרגיה, אבל זה לימד אותי עוד משהו על מערכות. בסוף הקב״נית אפשרה לי לעבור לבסיס פתוח.

לבנות עתיד אחר בידיים

דרך קורסים בחינוך אנתרופוסופי גיליתי את YIP בשוודיה – תוכנית שאליה מגיעים היפים מעשיים מכל העולם כדי לבנות עתיד אחר בידיים, לא דרך פוליטיקה. משם התחלתי לנדוד בין יוזמות חברתיות וסביבתיות: בפיליפינים עזרתי לבנות בתים למשפחות שאיבדו את ביתן בטייפון, ועבדתי עם ממשלה מקומית וחקלאים אורגניים. בהוואי עבדתי בחווה אורגנית וביער מאכל. בתאילנד למדתי טנטרה. בברצלונה ניסינו להקים קהילה. זה אולי נשמע כמו כיף מסביב לעולם, ולפעמים זה באמת היה. אבל בהרבה מובנים היו גם משברים, וקימה מהמשבר, וחוזר חלילה. והמטרה תמיד הייתה אחת: ליצור עולם טוב יותר.

כשחזרתי לארץ, ב-2019, הקמנו את הגינה בכרם – גינה קהילתית שפועלת לפי כלכלה מבוססת-רצון, בלי מחירים ובלי מדידה של מי נתן כמה. לתקופה ארוכה חייתי בלי כסף בכלל. גרתי במבנה נטוש – סקוואטינג שנועד לעורר אמירה חברתית על שכירות ומשכנתא, ועל העובדה שלאנשים אין בית – הרעיונות שמופיעים בספר בית לכל אדם. באותה תקופה הייתי רשום גם ביחידה לדרי רחוב.

בחמש השנים האחרונות אני חי בלי סמארטפון – ההחלטה הכי טובה שקיבלתי בחיי. היום אני כותב ספרי מחשבה וספרי ילדים, נמצא בשלבי דוקטורט בפילוסופיה של הכלכלה, ומרצה על הרעיונות בכל מקום שרוצה לשמוע.

כל מה שאני עושה משרת מטרה אחת: להפיץ את המהפכה ההפוכה – מהפכה פנימית שהופכת לחיצונית. במקום לחכות שפוליטיקאים ישנו את העולם, משנים את הבחירות הכלכליות שלנו – מה אני צורך ומייצר, איך אני משתמש בכסף, ומה היחס שלי לבעלות, לשכירות ולמשכנתא – ואת הבחירות התרבותיות שלנו: לצאת ולפגוש את האחר האמיתי, לתחום את הטכנולוגיה בזמן ובמקום, ולבחור במודעות את התוכן שאני צורך ומייצר.

לדעתי זו הדרך המעשית ביותר שקיימת היום לעולם טוב יותר ולחיים מלאים יותר.

האמת? התעייפתי מלדבר על עצמי. וכשאני עייף, אני הולך לישון.