אמ:לק – הגורם השורשי לזוועות הוא סך הבחירות הכלכליות והתרבותיות של כל אחד מאיתנו. הדרך היחידה לשיקום החיים ומניעת האסון הבא הינה חשבון נפש ובדק בית יסודי של אורח חיינו.
1. הדבר היחיד שמעציב ומכעיס אותי יותר מלקרוא את שמות החללים ולשמוע את סיפורי הזוועה, הוא כאשר אני נוכח לדעת עד כמה אנו רחוקים מלהבין מה באמת קורה, מדוע זה קורה, ומה עלינו לעשות הלאה.
2. הנטייה הטבעית שלנו היא לחפש אשמים: חמאס הברברים, הממשלה המושחתת, המפגינים הפריווילגים, הדתיים המשתמטים, הערבים כפויי הטובה, האילומינאטי הזוממים, וכיוב'.
3. כמובן שברמת הפשט יש לפעול בכל האמצעים אל מול האיום הממשי המיידי. בטווח הארוך, לעומת זאת, אין בכוחן של אותן סיסמאות שחוקות של "נשמיד את זה" או "ננקום בהוא" ליצור מציאות חדשה.
4. בטבע פועלים חוקים אובייקטיבים, למשל: כוח המשיכה. אנו מכירים את החוקים הללו ופועלים לאורם. אם אניף אבן לאוויר, לא אהיה מופתע שבסופו של דבר היא תצנח חזרה לאדמה. גם בחברה האנושית ובעולם הרוח פועלים חוקים שכאלה – יש שיכנו את העיקרי שבהם "חוק הקארמה".
5. קארמה איננה המושג הילדותי והפשטני של שכר ועונש – "עשה טוב ותקבל טוב" ולהפך. חוק הקארמה הינו מורכב בהרבה מכך. מאפיין עיקרי שלו הינו שגורלות כולנו שזורים זה בזה. כשם שגורל האדם שזור בגורל משפחתו, ובגורל עמו, כך הוא שזור בגורלה של כלל האנושות.
6. במילים פשוטות יותר, אין במציאות ואקום. אינני יכול לחיות את חיי הנוחים כרגיל, לחשוב על העסקה הבאה, ההגשמה העצמית הבאה, וכיוב' – כאשר סמוך אליי חיים בני-אדם בתנאים מחפירים. וזה לא משנה אם הם חיים כמה קילומטרים או כמה עשרות אלפי קילומטרים ממני. כלומר, אני יכול לעשות זאת, אך מוטב שלא אהיה מופתע כאשר האבן תצנח חזרה על ראשי בבוא העת.
7. הסמים שאנו צורכים טבולים בדם של מלחמות קרטלים. האורז שלנו מהול ביזע הסינים שגידלו אותו והעבדים שצחצחו את ירכתי הספינות ששינעו אותו. הנחה על האייפון שלנו דינה מיזעור תא הצינוק של זה שהרכיב אותו. הרשימה עוד ארוכה: הכנסה פסיבית שלי משמעה עבודה כפולה ואקטיבית מאוד של אדם אחר. שלא לדבר על עסקאות נשק באפריקה והניגר שחצה מדבר כדי להגיע אליי, לשטוף את הכלים אחרי הפרה השחוטה שזללתי ולאסוף את בדלי הסיגריות ושקית הבמבה שלי.
8. ולא מדובר רק על בחירות כלכליות, אלא גם תרבותיות. עצם השימוש בסמארטפון וכל מה שהוא גורר. הפורנו שדוחק אנשים לגונן על ילדיהם באמצעות הדת. המוזיקה שאנו שומעים והריאליטי שאנו צופים בו (והפרסומות שמממנות אותו בין לבין). ההעדפה לשבת עם ג'וינט אצל חברים במקום לצאת ולפגוש את האחר הערבי או הדתי. וכמובן שאותה אחריות מוטלת על המשיחי שמנסה להחזיר את כולם בתשובה ואינו קשוב, או הערבי-הישראלי שלא מכיר תודה על זכויותיו כאזרח ישראלי ברבים.
9. במבט ראשון, קשה לראות את הקשר בין זה לבין מלחמה. אני מזמין את הקורא.ת להרהר על כך בעצמו, ולחפש את הקשרים הקארמטיים בינו לבין העזתי שעומד במחסום שעות ארוכות כדי להגיע ולשפץ לו את המטבח.
10. שוב – זה לא אומר שאין אנשים שצריך לחסל ולתת להם הזדמנות לתקן בגלגול הבא. כנראה ששינוי בבחירות הכלכליות והתרבותיות שלי לא יהפכו את מוחמד דף לאדם שוחר שלום. אך למען האמת – הוא, וכל מנהיג שהוא, הינו אך ורק ביטוי ותולדה של רוח העם והאנושות בכללותה.
11. ואפילו במקרה של חמאס – נורא ככל שיהיה הדבר, אפשר לגלות חמלה כלפי אותו אדם שהפך לחיה, ולהודות על כך שאני חופשי מהעול של נשיאת אותה שנאה ואלימות בתוכי. אפשר לירות לאדם בראש ועדיין לא לשכוח שעמוק בפנים מסתתר שם אדם. זוהי אינה חולשה, אלא כוח וחופש.
12. במובן מסוים, קל לחפש את הרוע בחוץ. אבל האנוכיות נמצאת בתוכנו ומשפיעה על הכלל. לא מדובר על שיפוט עצמי, אלא על התעלות לאני הגבוה שלנו. אפשר לצעוד בדרך הזו לצד חמלה כלפי עצמנו והמגבלות שלנו. לאנוכיות ולרוע יש תפקיד, רק בזכותם אנו מסוגלים להתפתח ולבחור בטוב באופן חופשי.
13. בשורה התחתונה, כסף=מלחמה. מדהים לראות כיצד הוקם בתוך ימים מערך של התנדבות ותרומה שכמעט ואינו נשען על כסף. כל אדם עושה מרצונו החופשי למען עצמו ולמען הכלל, והכלכלה מתפקדת בשפע חסר-תקדים. חבל שלמחרת הפסקת האש, נחזור לנסות לעשוק זה את זו. בכל זאת, הנה כמה הצעות מעשיות לבדק הבית:
14. ברמה הכלכלית: מינימליזם וצמצום הצריכה של כל מוצר חדש שהוא, הימנעות מרכישה של מוצרים שמנצלים את האדם או הטבע בכל צורה שהיא, תיעדוף של יוזמות קטנות על-פני תאגידים, צמצום של תשלום מיסים, התפטרות מעבודה שמייצרת עוד מסכים או רק עושה מניפולציות על שווקים פיננסיים וכיוב'. ענווה איננה סגפנות או צנע – אפשר לחיות בענווה ובשפע חסר-תקדים.
15. ברמה יותר עמוקה – להפסיק להשתלט על עוד דירות ושטחים להשכרה, מה שמהווה שורש הדיכוי הכלכלי. לא להשכיר דירות, לא להתחייב למשכנתא ולא לשכור דירות. ובקצה הדרך – לצאת כליל ממערכת הכסף. אני יודע שזה נשמע רחוק, והייתי שמח לפרט את המסע שלי עם העניין "הפעוט" הזה, אך קצרה היריעה. הפתרונות קיימים למי שמבקש למצוא אותם, וגם אם יש להם מחיר, התועלת עולה עליו – גם ברמה האישית וגם ברמה הקולקטיבית.
16. ברמה התרבותית: השמדת הסמארטפון והשארת האינטרנט במקום הראוי לו – במחשב. צמצום לכדי רמה כמעט אפסית של רשתות חברתיות. בחירה לרשתות אלטרנטיביות ומוסריות של מנועי חיפוש, מייל, צ'אט וכיוב'. ברירה סלקטיבית של המוזיקה והתוכן שצופים בו בטלוויזיה. פגישה יזומה עם האחר – קשה ומתסכלת ככל שתהיה – בין אם הוא ערבי, חילוני או דתי. האחר נמצא שם, וגם אם היינו מעדיפים להמשיך ולהקיף את עצמנו באנשים שחושבים כמונו, המשך הסגרגציה פשוט מוביל לתוצאה אחת ויחידה.
17. וברמה הרוחנית הפנימית, שאינה מתבטאת באף מעשה חיצוני: לפתח חמלה והבנה של כל אדם באשר הוא, אהבה ללא תנאים. זוהי משימה של גלגולי חיים רבים, כמו גם המשימות שתוארו לעיל. הרעיון הוא לא ליישם את הכל מחר בבוקר, אלא לצעוד בכיוון הזה.
18. מי ייתן ונשכיל ללמוד מהקטסטרופה הקשה מנשוא את מה שיש ללמוד ממנה. ליבי ודמעותיי עם משפחות הנפגעים.