במסגרת הפרויקט שיזמתי, גייסנו תושבות ותושבים שרצו להקים פינה ירוקה בבניין או ברחוב שלהם.
יחד, תכננו את הפינות, אספנו חומרים יד-שנייה, שתלנו, בנינו קומפוסטרים.
הדגמנו לתושבות ולתושבים כיצד אנו יכולים לברוא ולעצב את המרחב העירוני שלנו בעצמנו, ללא תלות ברשות המקומית – להפוך אותו לירוק יותר, קהילתי יותר, ויפה יותר.
על אף שהעירייה לא העבירה את התקציב שהתחייבה אליו, בשל חסמים בירוקרטיים, הוצאנו לפועל את הפרויקט בכל זאת ללא כל מימון.
זה לא מספיק לכתוב על עולם חדש. צריך לחיות אותו.
בהתאם לעקרונות של שילוש חברתי וכלכלה מבוססת-רצון, החלטתי להציע את כל העשייה שלי על הכדור הזה ללא תמורה, כדי לא למנוע מאף אדם גישה אליה.
נהנית מהקריאה? אפשר לקרוא עוד על המודל ממש כאן
במהלך שתי שהיות ארוכות בפיליפינים, השתתפתי בהקמה וניהול של מספר יוזמות חברתיות וסביבתיות. בנוסף, הטמעתי יסודות כלכליים וארגוניים אלטרנטיביים לקהילה המקומית, למדתי וצמחתי יחד איתם.
כשאמרתי לכולם שאפשר לבנות שירותים בלי להוריד את המים, שיהיו אסתטיים, שלא יסריחו, ושלא יהיה צריך לפנות אותם, אף-אחד לא האמין לי 🙂
הגינה בכרם היא מרכז תרבותי-חברתי-סביבתי בלב כרם התימנים שבתל-אביב.
הגינה פועלת בשלושה תחומים: טבע, אחרים ואני. היא יוזמה אזרחית, המנוהלת ע״י הקהילה, עם מודל כלכלי וארגוני חדשני.