גיל ארבעים הוא גיל טוב להשלים עם העובדה שכנראה לא תמצאי אהבה. מצד שני, לעולם אין לדעת כיצד ירקות מסוימים עשויים להשפיע על מהלך הגורל.
לפני שעה בערך, אנג׳לה נתקעה בלי פטרוזיליה. בשנייה שנעל הפלטפורמה שלה עוברת את סף הכניסה לסופר, מסתערת עליה רב-פקד קופאית.
׳מסקרייה ,מסקרייה!׳ צועקת רב-פקד ומצביעה על הסנטר של עצמה.
׳טנגו פרמיסו מדיקו,׳ אנג׳לה עונה בקושי, ורב-פקד מסמנת עם היד, תביאי לראות.
היא בוחנת את המסמך כמו נחלאווי בצ׳ק פוינט של שכם, וחוץ מהמסמך יש לה גם שליטה בידיים. אין לה שליטה על בעלה שחתך עם המאהבת, או על הטינאייג׳רית שמסריחה את כל הדירה עם הסיגריות, או על העלייה במחירי החשמל. אבל על האף של אנג׳לה יש לה שליטה.
׳לא כתוב במקומות סגורים,׳ היא חורצת את הדין.
אנג׳לה מתווכחת איתה, אז היא מזמנת את קולונל קופה-ראשית.
הקולונל מוציא לופה, מסתכל על האותיות הקטנות, ומסכם, ׳אין כאן חותמת.׳
השלושה ממשיכים להתפלפל, עד שרב-פקד מבחינה בכבוד השופט שוטר-שלא-סיים-גן-חובה, שבדיוק קנה חבילת קבנוס. כבוד השופט תופס את המסמך, ׳אין פה תאריך,׳ ׳אבל אדוני,׳ אנג׳לה מנסה לומר, ׳אה-אה-אה-אה,׳ הוא אומר, ׳כבודו, בשבילך,׳ היא יכולה פשוט ללכת לשוק ושיישרף הסופרמרקט הזה, זה מה שהיא עושה בדרך-כלל, אבל היא באמצע הבישולים, בלית-ברירה היא מגייסת את כל שרירי-הפנים שלה ומחייכת, וכשאנג׳לה מחייכת היקום עוצר ומצדיע, אפילו הקולונל מתרכך, חצי שנה הוא לא ראה בן-אדם מחייך, פעם היו הלקוחות אבל עכשיו זה רק הפרצוף המריר של אשתו, הפור נפל, כבוד השופט החזיר לה את המסמך, סימן לה עם הראש להיכנס, דחף קבנוס לפה וחזר לעשות פטרולים בניידת.
חשבתם שבזה יסתיים הסיפור, ובכן תחשבו שוב, כי בדרך למחלקה האורגנית מבחין בה סוכן סמוי אטליז. ׳מסקרייה, מסקרייה,׳ הוא צועק, ׳זה חובה לשים מסכה,׳ הוא מצביע על…
הסיפור ממשיך בספר המלא. אפשר לרכוש אותו, או לבקש עותק מוזל או חינמי. מחילה על הטריק השיווקי.
