מה הייתם עושים, לו הייתם קמים בבוקר ומגלים שהעולם הפך לגוש אחד גדול של חרא?
אתם מתעוררים במיטה שעשויה מחרא. מצחצחים שיניים עם חרא, שותים חרא חם. יוצאים לרחוב דרך דלת מחרא, נכנסים לתוך חרא עם גלגלים מחרא. המדרכות מחרא, המכוניות מחרא, הבניינים מחרא. אנשים לובשים חרא ומורחים חרא על הפנים; חרא בחנויות הראווה. קשה לדרוך. אתם רוצים לאטום את האף כדי להימלט מהצחנה, אבל אטבי-הכביסה עשויים מחרא. אתם מגיעים למשרד חרא, מתיישבים על כיסא מחרא מול מחשב מחרא, ומקלידים חרא על מקלדת מחרא. אתם מוכרים חרא למישהו; בצד השני, מישהו קונה חרא.
בהפסקת הצהריים אתם ממהרים לאכול חרא, ואז מחרבנים, חרא. אתם מתיישבים על אסלה מחרא, ובודקים את המכשיר שלכם שעשוי מחרא. לוחצים על כפתור חום מרובע, והמילים בפנים הן חרא חרא חרא חרא. עוברים לשחק איזה משחק, שבו צריך להעביר חרא קופץ מצד אחד של חרא לצד השני של חרא. אתם מסיימים לחרבן; יש לכם חרא על הידיים, חרא על התחת. אתם מנסים לנגב את החרא, אבל נייר הטואלט עשוי מחרא.
חוזרים הביתה. יש חרא בטלוויזיה. לוחצים על שלט שעשוי מחרא והולכים לבר חרא. רוצים לשמוע מוזיקה, אבל שומעים רק צלילים של חרא שמחורבן על חרא. מגישים לכם חרא ובתמורה אתם משלמים חרא. אם אתם מדברים עם אנשים אתם חייבים לדבר על חרא. אם החרא עלה או ירד, ההתחראות הגלובלית, או כמה חרא יש למי. הולכים לישון. חולמים על חרא.
בסופ״ש אתם בים. מלא חרא. המים הם חרא, החול מלא בחרא. אתם רוצים לנקות, אבל בטח חושבים, לא הומצאה מברשת אסלה גדולה מספיק. המציל צועק: חרא! חרא! חרא! אנשים טובעים…
הסיפור ממשיך בספר המלא. אפשר לרכוש אותו, או לבקש עותק מוזל או חינמי. מחילה על הטריק השיווקי.
