החייזרים פלשו, ותוך יממה הוכרז על שלום עולמי.
הקג”ב נתן לסי.איי.איי. הרשאה מלאה למערכות הלוויין הסובייטיות, הפלסטינים התגייסו לצבא הישראלי, ישראל, בתורה, עזרה לאיראן להעשיר אורניום, ארדואן העביר תחמושת לכורדים ואסד חימש את אזרחי סוריה באמל״ח כימי, ציר רציף למעבר סחורות נמתח מסיירה-לאונה ועד ביירות, סין נסוגה כדי שהטיבטים יוכלו להתפלל, הטנקים של צבא ארצות-הברית יצרו שורה אחת לאורך הגבול עם אלו של הקרטל המקסיקני וצפון-קוריאה ודרום-קוריאה חתמו על הסכם וחזרו להיות פשוט קוריאה.
איך שהצלחת המעופפת הראשונה, שנראתה יותר כמו מעלית, נחתה בניו-מקסיקו, ישר הורדנו עליה שני טון נפאלם. לא היו ניצולים, רק איברי חוצנים מפוחמים בתוך הלהבות וריח של בשר מעושן. איך אנחנו אמורים לחקור אותם ככה, רגז ראש הכוחות המשולבים של כדור-הארץ, והנחית אגרופו על השולחן. יחידות המודיעין סרקו את הזירה ולא מצאו אף פיסת מידע בעלת-ערך.
אז כשהמעלית השנייה נחתה בטנזניה, אריות-הים, בשת״פ עם היחידה המיוחדת של הטאליבן, לכדו את הפולשים והעבירו אותם למתקן הכליאה במפרץ גואנטנמו. הם תלו אותם מהבהונות, הטביעו אותם באסלה וקיצצו להם את האצבעות, אך הפולשים סירבו למסור מידע בנוגע לנשקים המשוכללים שברשותם, ורק השמיעו את אותו קול מוזר שאף-אחד לא הבין.
פבלו זפזפ בין ערוצי החדשות, מרותק. הוא תמיד ידע שהם קיימים. כשהיה בן שש, הוא ראה תכנית בערוץ דיסקברי קידס, והתכנית הסבירה: אמנם הסיכוי להיווצרות חיים מאוד מאוד…
הסיפור ממשיך בספר המלא. אפשר לרכוש אותו, או לבקש עותק מוזל או חינמי. מחילה על הטריק השיווקי.
